כתב: גדעון מנדה
מאז סוף המאה ה-20 תופעת השחיקה בעבודה מוכרת היטב, ועתה ברור לחלוטין כי שחיקה היא תופעה נפוצה הנחווית על ידי אנשים בכל עיסוק ובכל מקצוע.
היא באה לידי ביטוי בהיבט הפיזי, החברתי, הפסיכולוגי והרוחני.
אחד המאפיינים המשותפים לרוב האנשים המתארים את תחושת השחיקה הוא כי אנשים אלו מתארים כי התחילו את עבודתם בהתלהבות, ופעמים רבות אף בתחושה של שליחות. הם קיוו כי יוכלו למצוא משמעות בעבודתם לאורך זמן, וכי בעזרת תחום העיסוק יוכלו לסייע לאחרים.
אלא שאט-אט הם מתחילים לחוש עייפות ואי נוחות, העומס הולך וגדל, תחושת השליחות מתחלפת בתשישות ואותות השחיקה מתרחבים. ההתלהבות הראשונית מתחלפת בחוסר עניין או באדישות ולעיתים, במקצועות הכוללים עבודה עם אנשים ומתן שירות, מקבלי השירות נחווים "כגוזלי אנרגיה" או "נודניקים".
תופעת השחיקה נחקרה רבות בקרב אוכלוסיות מגוונות ובהם עובדי הוראה, אחיות, רופאים, עובדים במגזר הציבורי ועוד.
מבין כלל המחקרים על שחיקה בעבודה, נדמה כי שחיקת מורים הינה התופעה שזכתה למירב תשומת הלב. עובדה זו מלמדת על היקפי התופעה וחומרתה.
ניתוח אקזיסטנציאליסטי- פנומנולוגי של שחיקת מורים מציע להביט על השחיקה כעל חוויה קיומית המשקפת מפגש בלתי נמנע עם חרדות קיומיות.
עבודת הדוקטורט בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית של גדעון מנדה עסקה בהתבוננות בתופעת השחיקה בכלל, ובתופעת שחיקת מורים במיוחד.
באמצעות ניתוח אקזיסטנציאליסטי - פנומנולוגי מציע גדעון מנדה להתבונן בסביבת העבודה כזירה אשר בה מתקיים מפגש בלתי נמנע עם סוגיות קיומיות ובכללן בדידות, אובדן החירות, היעדר משמעות וחוסר וודאות.
ליחצו כאן כדי לקרוא את מחקר הדוקטורט של גדעון מנדה בנושא שחיקת מורים בישראל (המחקר נכתב באנגלית).
ליחצו כאן כדי להגיע אל דף הפייסבוק של גדעון מנדה
כתב: גדעון מנדה
הגישה האקזיסטנציאליסטית הינה גישה אשר צמחה מתוך הפילוסופיה. היא מתמקדת באתגרים הקיומיים אותם פוגשים בני האדם במהלך החיים.
גישה זו מזכירה לנו כי בעת לידתנו אנו "מושלכים" אל תוך עולם הכולל שפע של נתונים אונטולוגיים (נתונים קיומיים) אשר לא בחרנו בהם. אלא שבמוקדם או במאוחר כל אחת ואחד מאיתנו פוגש את אותם נתונים אונטולוגיים והם מעוררים בנו לא אחת "חרדה קיומית".
בין ארבעת הנתונים האונטולוגיים אנו מוצאים בפילוסופיה ובפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית בדרך כלל את הנתונים הבאים:
סופיות החיים והעובדה כי אין לבני האדם חיי נצח; בידוד ובדידות והידיעה הפנימית כי בסופו של יום אדם הוא יצור נפרד ובודד; חופש הבחירה והאחריות, והידיעה כי האדם המכיר בעובדת היותו יצור חופשי ובעל חופש בחירה מבין עד מהרה כי עם החופש באה גם האחריות; היעדר משמעות והידיעה כי אין משמעות הניתנת מראש וכי אנו, בני האדם חווים מעת לעת משברי משמעות המציפים את השאלה הקשה - מה הטעם.
פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית מבקשת לסייע לאדם המתמודד עם הסוגיות הקיומיות, תוך היעדר שיפוטיות וליווי כן ואמיתי בדרך.
מהי פנומנולוגיה? פנומנולוגיה הינה זרם פילוסופי, אשר מתמקדת בהתבוננות בתופעות. מי שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות המצויות בבסיסו של זרם זה הינו הפילוסוף אדמונד הוסרל.
זרם זה מבקש מאיתנו לנסות ולהתקרב ככל האפשר אל החוויה עצמה, מבלי למהר ולפרש אותה. הפנומנולוגיה מבקשת להיות, לחוש, לראות - בטרם ננסה להסביר מדוע.
היא מציעה לפגוש מתוך סקרנות רבה יותר ושיפוטיות מצומצמת יותר. זוהי משימה שאינה פשוטה, אך ניתן להתקרב ליישומה ככל שאנו מחזיקים בעמדה פנומנולוגית בבואנו לפגוש אחרים בסביבה.
ליחצו כאן כדי לקרוא עוד על הגישה האקזיסטנציאליסטית באתר של ד"ר גדעון מנדה.
ליחצו כאן כדי לקרוא על גישות נוספות בפסיכותרפיה
ליחצו כאן כדי לקרוא על בדידות ובידוד